צילום מפגש פרופ׳ קובי מצר

16 ינואר, 2022
 

האקדמיה: היסטוריה מקומית מזווית גלובלית, השוואתית ותרבותית

 

שלום רב, 

אני מתכבד  לצרף את צילום המפגש האחרון בסדרת ההיסטוריה של האקדמיה:מדעי החברה באוניברסיטה העברית 1968-1948 המציג פרופ' קובי מצר.  המפגש נערך ביום שני ה-10 בינואר 2022.  כתובת היוטיוב לצילום המפגש כאן.  למטה תיאור המפגש ובהמשך צילום 16 פעילויות קודמות. 

 

מחשבות ראשונות על מיסוד אפשרי של מדעי החברה באוניברסיטה עלו בה כבר בשנות השלושים של המאה שעברה, והחלו לרקום עור וגידים בשנת 1944 עם מינוייה של ועדת סנאט ייעודית לתכנון הקמתה של המחלקה למדעי החברה במסגרת הפקולטה למדעי הרוח. המחלקה הוקמה ב-1949, כשחודשו הלימודים באוניברסיטה לאחר מלחמת העצמאות, ובמועד זה גם נפתחו הלימודים בחוגים שהרכיבו אותה. נקודת הציון הבאה בסיפור היתה הפרדת ההוראה והמחקר במדעי החברה מהפקולטה למדעי הרוח בשנת 1953 וארגונם במסגרת חדשה – "בית הספר לכלכלה ולמדעי החברה ע"ש אליעזר קפלן - הפקולטה למדעי החברה". מסגרת זו נועדה, בין השאר, להנציח את זכרו של אליעזר קפלן, שר האוצר הראשון של מדינת ישראל.

 

חשוב להדגיש עם זאת, כי הסדרי העבודה בין הפקולטה למדעי הרוח לפקולטה החדשה למדעי החברה שקבע הסנאט, חייבו את כינונה של ועדת הוראה משותפת לשתי הפקולטות, כמו כן הם חייבו את המועצות שלהן לדון במשותף בכל הנושאים הלימודיים של חוגיהן. חמש עשרה שנים נוספות תחלופנה, לפני שהפקולטה למדעי החברה תנותק לחלוטין מאחותה הבכירה בהחלטת סנאט האוניברסיטה, ותצא בשנת 1968 לעצמאות ארגונית ואקדמית מלאה, בדומה לשאר הפקולטות באוניברסיטה.

 

סיפורם של שני העשורים, שבהם הפכו מדעי החברה באוניברסיטה העברית ממקבצי קורסים תחומיים לפקולטה עצמאית מרובת מחלקות, מעלה כמה סוגיות מעניינות בהקשרים תוך אוניברסיטאיים וחיצוניים, שאליהן אתייחס בדיון. בהן: תפיסת האוניברסיטה את משימותיה בשירות היישוב והמדינה הצעירה באמצעות הוראה, מחקר והכשרה בתחומים היישומיים של מדעי החברה והמינהל; משמעות המעורבות של גופים ישראליים חיצוניים, שלטוניים ואחרים, באוניברסיטה, שדוגמת בית הספר ע"ש קפלן משמשת מקרה בוחן רלוונטי לדיון בה; השפעת מדעי החברה שעוצבו בשנות מלחמת העולם השנייה וברבע המאה שאחריה באקדמיה המערבית (בעיקר האמריקנית ובמידה מסוימת גם הבריטית), על התפתחותם של מדעי החברה והמינהל באוניברסיטה העברית של אותה תקופה.

 

נושא הזיקה לאקדמיה האמריקנית מוביל את הדיון באופן טבעי לעניין האחרון שבו אעסוק: התבוננות משווה בדפוסי ההתנהלות האקדמית של המחלקות לכלכלה ולסוציולוגיה, שהיו שתי המחלקות המרכזיות של הפקולטה למדעי החברה בשני העשורים שבהם מתמקדת שיחתנו.

 

 

 

 

 אתר האוניברסיטה

 
 

קובי מצר הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית, שבה היה חבר סגל מאז 1972, השנה בה קיבל את הדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת שיקגו, ועד לפרישתו ב-2010. פרופ' מצר כיהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית (1995—1999), כנשיא האגודה הישראלית לכלכלה (2009—2010) וכנשיא האוניברסיטה הפתוחה (2013–2018). הוא שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות: ברקלי, נורת'ווסטרן, סטנפורד ו-LSE, וכעמית מחקר בקולג' סט. אנתוניז של אוניברסיטת אוקספורד ובמרכז הבינלאומי לחוקרים ע"ש וודרו וילסון בוושינגטון D.Cתחומי מחקרו העיקריים הם ההיסטוריה הכלכלית של פלשתינה/ארץ ישראל בתקופת המנדט וישראל, והיבטים כלכליים של אתנו לאומיות וחברות מתיישבים. לאחרונה עסק בתולדותיהם של מדעי החברה באוניברסיטה העברית בעשרים השנים הראשונות למדינה, שבהן הוקמה ועוצבה בה הפקולטה למדעי החברה. בין הספרים שכתב: הון לאומי לבית לאומי בהוצאת יד יצחק בן-צבי (1979),  The Divided Economy of Mandatory PalestineCambridge University Press (1998).  בין הספרים שערך (במשותף עם עמיתים): Land Rights, Ethno-Nationalism and Sovereignty in HistoryRoutledge, 2004  Settler Economies in World HistoryBrill 2012

 

 

 

למחקר ולהוראה באקדמיה יש היסטוריה מקומית וגלובלית. מהי בדיוק? וכיצד להפוך אותה לחלק חי מתוך העולם המקצועי שלנו? אלו השאלות שהסידרה מבקשת לענות עליהן. הסידרה מפותחת במסגרת תוכנית מעברים לקידום לימודי המחקר בארץ, העשרתם. העמקתם והרחבתם.  היא מכוונת גם להבניה רחבה ומקיפה יותר של "האזרחות האקדמית".  הבניה שאינה נעשת במסגרת המוסדית הקיימת. קהל היעד הוא כמובן תלמיד ותלמידות מחקר ופוסט-דוקטורנטים אבל גם הסגלים המנהליים והאקדמיים.

 

לפרויקט תולדות האוניברסיטה העברית על ארבעת כרכיו. החמישי ייצא בקרוב. תוכן עניינים ורכישה בהוצאת מאגנס 

 

קהל היעד לסדרה הוא הדור הצעיר (חמרים וחברות מעברים), דור ההווה ודור המייסדים. כולנו חברי קהילה אחת. 

 

עדכונים שוטפים על פעילות הסדרה ניתן לקבל דרך רישום לרשת מעברים.  כל מפגשי מעברים מופיעים בערוץ היוטיוב שלנו שאתם מוזמנים להצטרף איליו. לרשותכם/ן גם  פלייליסט של הסידרה.

 

רשימת המפגשים לחודשים הקרובים זמינה בדף הסידרה באתר מעברים. אשמח לקבל הצעות לנושאים נוספים. 

 

בברכה
פרופ' דוד לוי פאור

בשם משתתפי מעברים.